אטלנטה, אוכל וכזה…

אז אחרי שהייתי בנאשוויל וגם בטקסס, חזרתי לאטלנטה, חזרתי לכתוב על אטלנטה, למה? כי אני מכורה ולא יכולה להפסיק. עברו להם כבר אחד עשר חודשים מאז שהגעתי לפה, אבל מי סופר. אני חושבת שהתגלית הגדולה ביותר שאני יכולה לייחס לאטלנטה, היא היותה מעצמה קולינרית מתפתחת. כן, כן, לכל הציניקנים, בעיקר אלה שעכשיו יכחכחו בגרון במנהטן,…

מי בא לקפה?

אם להיות כנה, את תגלית הקפה אני לא יכולה לזקוף לזכותי, אלא היה זה אבי (שכבר הספיק לעזוב את אטלנטה) שחשף אותי לעולם שכולו ארומה. ביקרתי בארה"ב מספר פעמים עוד לפני שעברתי להתגורר פה, ידעתי שבגדול אין לי הרבה מה לצפות לכל הנוגע לקפה. Starbucks היה ויהיה הקפה הכי מוכר פה והכי לא קפה שיש, לפחות…