אטלנטה, אוכל וכזה…

אז אחרי שהייתי בנאשוויל וגם בטקסס, חזרתי לאטלנטה, חזרתי לכתוב על אטלנטה, למה? כי אני מכורה ולא יכולה להפסיק. עברו להם כבר אחד עשר חודשים מאז שהגעתי לפה, אבל מי סופר. אני חושבת שהתגלית הגדולה ביותר שאני יכולה לייחס לאטלנטה, היא היותה מעצמה קולינרית מתפתחת. כן, כן, לכל הציניקנים, בעיקר אלה שעכשיו יכחכחו בגרון במנהטן,…

Eat, Pray & Love…in Costa Rica

לפני שנה, אפי, חברתי הטובה, נסעה לקוסטה ריקה לחופשה, אז עוד הייתי בארץ, וכל תמונה שהיא שלחה, התפוצצתי מקנאה. ימים חלפו, חודשים עברו, והנה אני יושבת עם חברים בניו יורק, מספרת להם שבסוכות יש לי עשרה ימים חופשה, ואין לי מה לעשות איתם. הסתכלו עליי כולם בפליאה, אחת מהן אמרה לי "קני כרטיס לקוסטה ריקה…