איך מצאתי עבודה בזכות לינקדין?

בדיוק לפני שנה, כתבתי פה פוסט אישי שאני מחפשת עבודה ומצאתי אותה.
מי שמכיר אותי יודע שלפני שנה חזרתי משליחות ארוכה מארה"ב. הייתי נציגת משרד התיירות באטלנטה, ג'ורג'יה, ארה"ב. קידמתי את ישראל כיעד תיירותי במשך חמש שנים. במהלך השנים הללו הייתי מאוד פעילה בלינקדין, בעיקר בעולם התיירות וגם כפלטפורמה לשיתוף תוכן שכתבתי וצילמתי.

לקראת חזרתי לישראל, החלטתי למצוא עבודה בשיווק בהייטק.
העניין הוא שלא הכירו אותי בישראל באופן כללי ובעולם ההייטק במיוחד. בעקבות השליחות היה לי פער של חמש שנים בשוק הישראלי והייתי צריכה איכשהו להשלים אותו.

עוד לפני חזרתי לישראל התחלתי לשלוח קורות חיים, כתבתי פוסטים בפייסבוק וגם בלינקדין, אבל לא חזרו אליי. במשך חודשים הייתי מקבלת את המיילים האוטומטים לסירוב ומתכווצת כל פעם מחדש. תופסת את הראש ולא מבינה איך יכול להיות שלא "חוטפים" אותי. על הנייר הייתי מועמדת מצויינת אבל לא הבחינו בי.

אחרי חודשיים של חיפושים ושליחת קורות חיים, החלטתי לכתוב פוסט אישי בלינקדין. זה היה יום שלישי, התייעצתי עם חברה על התוכן,
"את חושבת שאני אשרוף את עצמי?" שאלתי אותה.
"מה יש לך להפסיד? או שיקראו אותו או שלא." היא ענתה.

השעה הייתה עשר בלילה בישראל. הפוסט עלה והבטחתי לעצמי שיום למחרת אני לוקחת יום חופש מחיפושי עבודה ונוסעת לבת ים לאכול חצ'פורי גיאורגיאני אמיתי. עברה שעה מהרגע שהפוסט באוויר והוא כבר שותף כמה פעמים והגיבו לו מספר אנשים. הלכתי לישון.

קמתי בבוקר ליום החופש שלי. הטלפון שלי צרח מהודעות, תיבת ההודעות בלינקדין הייתה מלאה לחלוטין. בשלב הזה, הפוסט עמד על 4000 צפיות ומספר דו-ספרתי של תגובות ושיתופים. ביקשו ממני לשתף את הפוסט בקבוצה בפייסבוק. שיתפתי.

תוצאות:
הפוסט הזה הגיע ל-19 אלף צפיות בלינקדין. במשך ארבע שבועות התראיינתי רק מהפניות שהגיעו מהפוסט הזה. אנשים עזרו לי לערוך את קורות החיים שלי מחדש ונתנו לי מלא טיפים להתמודד עם תוכנות המיון של קורות החיים. שבוע אחרי פרסום הפוסט הזה, הכנתי סרטון בו אני משתפת את אשר קרה ומעבירה הלאה את כל מה שלמדתי תוך כדי.

בזכות הפוסט הזה הצלחתי למצוא עבודה ב- AllCloud ונכנסתי לתעשיית ההייטק הישראלית.

שנה אחרי אני כותבת לכם שורות אלה כשאני שוב מחפשת עבודה.

אם להיות כנה, לא שיערתי לעצמי שאני אחזור כל כך מהר לזירה של חיפוש עבודה ואם לרגע אחד חשבתי שאני חזקה בחוקי המשחק של הלינקדין בחיפוש עבודה, החוקים השתנו.

הפעם, אין הרבה משרות ויש הרבה יותר מועמדים.

אז התחלתי מפוסט הכרזה, שאני אכן מחפשת עבודה, המשכתי בשיתוף סרטוני טיקטוק שמתאימים לפלטפורמה, איתגרתי, הגבתי, כתבתי ואז ציפור לחשה לי שטיקטוק מקימים צוות בישראל. לא חשבתי על זה הרבה, פשוט החלטתי שאני הולכת על זה בכל הכוח. העליתי פוסט.

בשלב הזה עדיין לא היו מגייסים ישראלים אז פניתי לסינים. פניתי למגייסת הסינית בלינקדין,  כשהיא לא ענתה לי בלינקדין, שלחתי לה מייל שהיה מפורסם בפרופיל הפרטי שלה. במקביל המשכתי לשלוח קורות חיים למקומות עבודה אחרים. כעבור שבועיים הבחנתי שיש מגייסת ישראלית, שלחתי גם לה הודעה בלינקדין.

ערב חג השבועות, יצאתי לרוץ ובמהלך הריצה החלטתי לכתוב מכתב מקדים פתוח למגייס בטיקטוק ולשים אותו בלינקדין. למרות שזה היה ערב חג, היום נוראי לעלות תוכן, תוך 24 שעות הפוסט גרף אלפי צפיות, תיוגים ותגובות מכל העולם.

קיבלתי כמה הפניות מהפוסט הנ"ל לאנשים שגוייסו לצוות הישראלי אבל אף אחד מהם לא היה בר השפעה על הגיוסים. הימים עברו ואנשים שלחו לי הודעות לבדוק האם שמעתי מטיקטוק. לא שמעתי. אנשים הופתעו שלא פנו אליי עדיין, או שלא העסיקו אותי עדיין.

כעבור שבועיים העליתי פוסט נוסף עם סרטון בו אני שואלת את המגייס מה קורה עם המועמדות שלי.

אנשים אוהבים סיפורים עם סוף טוב.
אם לעבוד בטיקטוק הוא סוף טוב אז זה לא הסיפור שאתם מחפשים.
אם לקבל חשיפה עצומה ודחיפה של קהילת שלמה הוא סוף טוב אז זה הסיפור שלי.

הצלחתי לרתום אנשים ולגרום להם להאמין שאני חלק מהמותג של טיקטוק ישראל בצורה מוחלטת וכל זה מקמפיין גיוס עצמי.

להגיד לכם שאני יודעת מה יהיה הפוסט הבא שלי שיגרוף צפיות ויגרום למעסיק להבין שהוא חייב אותי בארגון שלו, אני לא יודעת. אני רק יודעת שאני כל הזמן מנסה. קוראת, בודקת, חושבת, מצלמת, מסריטה, כי הנוסחא כל הזמן משתנה. הייתי אומרת שזאת בעיקר חשיבה מחוץ לקופסא ובד"כ היא מתרחשת ברגעים הכי לא צפויים, כמו בעשר בלילה או בערב שבועות.

מאחלת לעצמי לספר לכם בקרוב איך מצאתי עבודה נוספת בלינקדין.
הגר.