ויוה לה וידה CDMX (מקסיקו סיטי)

ב

במהלך השהות שלי בארה"ב יצא לי לבקר במקסיקו: קנקון, איסלה מוחרס, פלאיה וטולום. למקסיקו סיטי לקח לי כמעט חמש שנים להגיע.

באפריל האחרון, כשאח שלי חובב האומנות החליט לבוא לבקר אותי, הוא רצה לנסוע לעוד מקום מלבד נאשוויל וכשהצעתי מקסיקו סיטי הוא לא סירב, בהתחשב בעובדה שהוא אף פעם לא היה באזור מרכז אמריקה.

לומר לכם שידעתי משהו על מקסיקו סיטי לפני שהגעתי אליה אני לא יכולה. הרצון להגיע למקסיקו נבע אצלי בעיקר עקב המלצות של חברים ותמונות והאוכל (איך לא?!). כשסיפרתי לאנשים שאני נוסעת לבקר וקיבלתי אינספור המלצות איפה לבקר, עדיין לא הבנתי את הגודל וההיקף של מה שיש לעיר הזאת להציע.

במקסיקו סיטי יש למעלה משמונה מליון אנשים. כשקוראים את הנתון הזה, מתייחסים אליו כנתון יבש אבל כשנמצאים שם מבינים שיש שם פשוט מליוני אנשים וזה לא כולל את התיירים שפוקדים אותה. יש בה למעלה מ-160 מוזיאונים והסטוריה ארוכת שנים סבוכה ומורכבת.

אני ואחי נסענו לשבעה ימים למקסיקו סיטי, ביום האחרון כבר היינו ממש מותשים, אבל זה גם בגלל שאנחנו לא מטיילים טיפוסיים. קרענו את העיר, לרוחבה ולאורכה, הלכנו בממוצע כל יום למעלה מעשרה קילומטרים, הפיט ביט שלי (שעון הצעדים) השתולל שם משמחה באמצע היום. בדיעבד הייתי מקצרת את הביקור לארבעה ימים ונוסעת לאחר מכן לאחד החופים לנוח ולעכל את מה שראינו.

לקחנו דירה באזור של קתדרלת זוקולו והמרכז ההסטורי של מקסיקו סיטי שהוכרז אתר מורשת עולמי ע"י אונסקו. המיקום היה מצוין, קרוב להרבה מקומות חשובים בהליכה ונוח לתמרון עם תחבורה. התניידנו בעיקר עם אפליקציית Uber, שהייתה מאוד יעילה ועם הרגליים שלנו. לאור העובדה שהעיר מושכת אליה תיירים רבים יש קווים של אוטובוסים תיירים במספר מסלולים כמו חברת Turibus שניתן לרכוש כרטיס לפי מסלול הבחירה, לרדת ולעלות בכל תחנה בעיר. ידידותי למשתמש, עם צוות מקצועי ודובר מגוון שפות.

על מנת שאני לא אפספס משהו בכל הביקור הזה, כי באמת יש מלא מידע, אני אסרוק לכם את הביקור לפי ימים.

יום 1- נחיתה והגעה למקסיקו סיטי- אובר מהשדה קל ונוח. יצאנו לרחוב והתחלנו להסתובב ברגל, לקבל את הוויב של העיר. ממש בהתחלה קלטתי דוכן טאקוס והעיניים שלי נצצו. אח שלי הציע לשבת ואני קפצתי על המציאה. חווית הטאקוס במקסיקו סיטי היא חוויה תרבותית מעניינת שלא מפסיקה להפתיע אותך. יש כל כך הרבה דוכנים של טאקוס ברחבי העיר וכל כך הרבה אפשרויות להנות מהמאכל המופלא הזה. הנס הוא שזה ממש זול. כל כך זול. בדוכן אחד שילמנו 14 פזוס ודוכן שני שילמנו 8 פזוס. תלוי איזה טאקוס אתם אוכלים ובאיזה אזור בעיר.

יום 2- החלטנו ללכת למוזיאונים שנמצאים באזור הליכה מהדירה שלנו.
Palacio de Bellas Artes- מבנה מרשים ביופיו אבל לא היו מוכנים למה שראינו בפנים. מצאנו שם מגוון קירות מרשימים של דיאגו ריברה משנות ה-50, של חורחה גונסלס קמרנה ושל רבים אחרים. כל ציור קיר מרשים בפני עצמו וקשה מאוד להכיל או להסביר את העוצמה שלהם. כל תמונה שאני אשים פה תעשה עוול לכל ציור. אבל אפשר לשבת מולם שעות ולגלות מוטיבים חשובים בעשיה שלהם באמירה שלהם.ממש ליד נמצא Diego Rivera Mural Museum- עם ציור הקיר הכי מפורסם שלו. רבים לא באמת מכירים את העבודה של דיאגו מלבד היותו בן זוגה של פרידה קאלו. יש יצירות רבות שלו שפרידה מופיעה בהם אבל לא ידעתי שהוא זה שצייר אותה. אחרי ציור הקיר הזה התחלתי להעמיק יותר בקשר המיוחד שהיה ביניהם.

אחרי שיצאנו מהמוזיאון, החלטנו ללכת ברגל לאחד השווקים שנמצא במרחק הליכה. בדרך עצרנו לאכול טאקוס (איך לא?), וגם כוס פירות ששמו עליהם חריף ותבלנים. השוק אליו הלכנו נקרא La Ciudadela. הביקור הזה היה רק התרשמות ממה שאנחנו הולכים לקנות שם. אח"כ חזרנו לשם עוד פעמיים להביא מזכרות יפות הבייתה.

יום 3- החלטנו ללכת לבית של פרידה קאלו הנמצא בשכונת Coyoacán. אחרי שחיכינו שעתיים וחצי בתור אני יכולה לומר לכם שהשעה הכי נכונה להגיע היא או מוקדם לפני פתיחה (10) או בסביבות ארבע אחה"צ (נסגר בחמש). אתם תעמדו בתור בכל מקרה אבל אולי הרבה פחות שעות. בגדול לא ידעתי למה לצפות, לא באמת הכרתי את פרידה לפני הביקור במקסיקו. המוזיאון הוא למעשה הבית שלה ושל דיאגו ריברה שגם היה הסטודיו שלה (לדיאגו היה בית נוסף שגם בו אפשר לבקר). פרידה הייתה אישה מרתקת והבית שלה בהתאם. למרות שחיכינו שעתיים וחצי בתור, ברגע שהיינו בפנים, הכל מרגיש אחרת. הבית כולו, עם הגינה שלו מזמין כל כך, הוא גורם לך לרצות להישאר. יש שם אוירה מיוחדת של שלווה וייצירתיות. אחרי שהבנתי מה עבר עליה בילדותה והעובדה שכל הגוף שלה היה מפורק לגורמים, הייתי מרותקת בעיקר לשגרת היום יום שלה שהייתה בלתי אפשרית. היא סבלה מכאבים כל הזמן ועדיין חיה חיים מלאים בתשוקה ואהבה. היא הותירה בי רושם עצום והרגשתי זכות גדולה להיות בתוך הבית שלה. לאור הבעיות הגופניות שלה והעובדה שהפכה לאייקון אופנה, הייתה תערוכה נוספת בתוך הבית של הבגדים שלה שהעיפה אותי. מעצבי על היו נלחמים לעצב לה שמלות שיכלו לתמוך בגופה השבור תוך שילוב של אופיה המיוחד.

אחרי שעתיים בבית של פרידה הלכנו לכיכר של Coyoacán לאכול. אחרי שתקענו טאקוס (שוב) מצאתי דוכן Elote שזה קלחי תירס מפורקים לגרגירים עם גבינה, תבלינים ומיונז וזה כל כך טעים ואח שלי מצא צ'ורוס.

יום 4- עלינו לטירה המפורסמת Chapultepec Castle, שנמצאת בלב העיר מקסיקו סיטי. ניתן לראות משם את כל העיר מכל זוית אפשרית. מהצריח של הטירה ניתן לראות את שדרת העצמאות ופסל המלאך המפורסם. כמובן שמדובר במיקום הסטורי בעל חשיבות אסטרטגית בימים של מלחמות כשהיו מלכים, נסיכים ונסיכות. גם שם תוכלו למצוא ציורי קיר מטורפים של אומנים משנות ה- 50. אבל מה שחשוב יותר שניתן להיכנס לארמון עצמו ולראות את כל התכשיטים, שמלות, חדרים ופאר בלתי נתפס. גן הוורדים שם מהמם ביופיו.

אחרי שהתחרדנו קצת בגן הוורדים עם השמש והמזרקה לידינו, ירדנו למטה. למרגלות הטירה יש כמה מוזיאונים נוספים, אז נכנסו למוזיאון לאומנות מודרנית שהוא באופן מפתיע יחסית קטן ופחות מתיש. גם שם ניתן למצוא כמה מעבודתיה המקוריות של פרידה, דיאגו ריברה גם נמצא שם וכל צייר מקסיקני אחר שאתם מעלים על דעתכם.

עם המוזיאונים בא התאבון, התקדמנו לכיוון פסל העצמאות ומצאנו מסעדה מקסיקנית עם מזגן!אם אתם נקלעים לאזור רעבים ממליצה בחום להיכנס ל – EL CALIFA, יש להם הרבה דברים מלבד טאקוס וכל מה שאכלנו היה טעים. זה אומנם נמצא באזור תיירותי מאוד אבל זאת לא מלכודת תיירים.

אחרי ארוחה חביבה ביותר, המשכנו לכיוון The Angel of Independence. הכיכר הזאת מאוד סואנת וזה אפילו קצת מפחיד לחצות אותה אבל מה עושים בשביל תמונה לאינסטגרם. בשלב הזה היינו כבר מותשים מאוד, אחרי ארבעה ימים מוטרפים, המוח שלנו התחיל לסמן לנו שהוא עמוס וצריך הפסקה אז החלטנו שלמחרת ניקח את זה באיזי. ככה חשבנו לפחות.

יום 5- החלטנו ללכת לשוק המזכרות La Ciudadela ולעשות קצת קניות. החלפנו כסף ויצאנו מכווני מטרה. אחרי כמה שעות בשוק חזרנו, התחיל גשם אז חזרנו לדירה. בזמן שאנחנו עושים סריקה לדברים שקנינו אח שלי מקבל הודעה מחבר בישראל שאומר לו שאנחנו חייבים ללכת למוזיאון האנטפרולוגי Museo Nacional de Antropología שבורים ומותשים הלכנו. אני שמחה שהלכנו. אם אתם רוצים להבין משהו מההסטוריה של מקסיקו זה מקום שחייבים להיות בו. 21 אולמות מלאים במייצגים הסטורים בלתי נתפסים שנבנו על ידי בני אדם לפני מאות ואלפי שנים. בדיעבד זה המוזיאון שהיינו צריכים ללכת אליו יום שלם בתחילת הביקור שלנו אבל לומדים תוך כדי נסיון.

יום 6- טיול לפירמידות Pre-Hispanic City of Teotihuacan. טיול נסיעה מהעיר. במקרה הזה השתמשנו בשירותים של חברת Turibus, יש להם חבילה שלוקחת אתכם ליום סיור שלם בפירדמידות עם מדריך באנגלית וארוחת צהריים (980 פסוז לאדם). הנסיעה לפירמידות לוקחת שעה, תלוי בפקקים. תגיעו מצויידים בכובע, מלא מים, נעלי ספורט, קרם הגנה וכסף מזומן. לקראת הביקור בפירמידות לא באמת חשבתי שאני הולכת לטפס אותן. נראה לכם שאח שלי נתן לי להישאר למטה?

טיפסתי ואחרי שעשיתי את זה אני יכולה לומר שזה לא היה כזה קשה, כמו אימון קרדיו מוגבר אבל מלמטה לפני שמטפסים זה נראה מאיים במיוחד. אבל זה שווה את ההגעה לפסגה. עם הביקור בפירמידות חתמנו את הביקור שלנו במקסיקו סיטי.

יום 7- עייפים, מותשים, עם שברי הליכה, מלא מידע לעכל במוח, מנת יתר של טאקוס, ומלא מזכרות עשינו את דרכנו לשדה התעופה. מקסיקו סיטי זאת עיר מדהימה ויעד תיירותי מרתק. עם כל מה שראינו אני יודעת בוודאות שלא ראינו מספיק ואין לזה באמת סוף. בפעם הבאה שאהייה במקסיקו סיטי אני מקווה שלא אתפתה ללכת לאף מוזיאון אלא רק אטייל ברחובות, אוכל טאקוס, אלך לשמוע מוזיקה ופשוט אתן לעצמי להתרווח בכיסא ולספוג אותה כמו שהיא.

בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לאח שלי, בועז, שזרם איתי למקסיקו סיטי ויחד איתו הגשמתי חלום נוסף.

חג שמח!
אני

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.