מכתב אהבה לאטלנטה

ב

לפני שש שנים, ישבתי בפארק האולימפי באטלנטה, והתבוננתי בילדים מתרוצצים במזרקה לצלילי פרנק סינטרה, התקשיתי להיפרד מעיר שרק ביקרתי בה.

"זאת רק ההתחלה", שמעתי אותה לוחשת
"את עוד תחזרי", היא אמרה .
היא צדקה. אטלנטה צדקה.
שנה לאחר מכן חזרתי אליה עם שלוש מזוודות אל הלא נודע.

עברתי לפה לבד.
מלבד חבר שהכרתי מישראל (רועי שושן) שאימץ אותי לחיקו , וטיול תיירותי שעשיתי שנה קודם לכן, לא הכרתי אף אחד, בטח לא את העיר עצמה. זה לקח לי משהו כמו חודשיים, עד שקיבלתי ביטחון, והתחלתי לגמוע את רחובותיה של אטלנטה, את המסעדות, הברים, השכונות, האנשים, והרב תרבותיות.

אטלנטה הפכה במהרה לחברה הכי טובה שלי. היא סיפרה לי על הדרום, ועל אמריקה ואני סיפרתי לה על ישראל, ומאיפה באתי, ומה אני חווה פה כמהגרת. במהלך השבוע הייתי הולכת למשרד ובמהלך הסופ"ש היינו מבלות יחד, לפעמים אנשים היו מצטרפים, אבל רוב הזמן היינו לבד. רק אני והיא. כל פעם שהיה נדמה לי שאני לבד, היא הזכירה לי שהיא פה ויש לה המון מה להציע. לא בכדי אני מדברת עליה בעיניים בוהקות.
חברה שלי, אטלנטה, מדהימה.

אטלנטה נתנה לי את שדה התעופה הכי גדול בעולם, עם טיסה (כמעט) לכל יעד. את מקסיקו , קוסטה ריקה, קולומביה ועוד. היא נתנה לי לראות את ברוס ספרינגסטין, סינדי לאופר, סנופ דוג, אמינם, ג'סטין ביבר, שר, ג'סטין טימברלייק, ועוד רבים וטובים. הצגות, אופרה, בלט, מוזיאונים, אומנות , את הקלרמונט , את הסוויניג ריצארד, את מידטאון, ליטל פייב, בלטליין, פידמונט פארק ועוד.

אטלנטה נתנה לי חברים שהיו לי למשפחה.
כאלה שגרמו לי לרצות להיות טובה יותר (ורזה יותר),
אטלנטה גרמה לי לחקור, לגלות, חמלה, וקבלה
ויותר מהכל, אטלנטה גרמה לי לכתוב לכם, ולא למגירה.

במהלך המגורים שלי באטלנטה היו שני נשיאים, ושני בתי נבחרים.
היו בחירות לרשות העיר ולמושל.
היו לי ארבע שותפות (שלוש שותפות ושותף אחד) , כל אחת ואחד לימדו אותי שיעור
ביקרתי ב-14 מדינות, ובאינספור ערים ועיירות בארה"ב
אטלנטה הגיעה לפלייאוף בפוטבול, NBA ו- כדורגל (וגם זכתה)
וכל זה שהיא מחבקת וירוקה (באביב ובקיץ) .

במשך חמש שנים היינו למקשה אחת
"אני הגר מאטלנטה", תמיד עניתי בגאווה,
אטלנטה היא חלק ממני כמו שאני חלק ממנה.
היא תחסר לי נורא.

"את תהיי בסדר", היא לוחשת לי כבר כמה ימים.
"היה לנו כייף יחד", היא מנסה לרכך את הפרידה
"אנחנו עוד ניפגש, אני בטוחה".

אטלנטה,
אני אוהבת אותך

5 תגובות הוסיפו את שלכם

  1. יערה הגיב:

    כתבת כל כל מדוייק ונכון! אני מזדהה עם כל מילה שכתבת….זיקקת את זה לטוב ביותר!

    אהבתי

  2. חיים הגיב:

    ג'סטין ביבר?

    אהבתי

  3. בתאל הגיב:

    ואו זה נשמע ממש כאילו הייתה לך חוייה ממש טוב,אני רוצה לעבור לאטלנטה בקרוב ואני באמת לא מכירה שם אף אחד מלבד אדם אחד רציתי לשמוע טיפים ממך מה לעשות ואיך מצאת עבודה ועוד

    אהבתי

  4. יפה הגיב:

    היי הגר אני שוקלת לעבור לגור באטלנטה.
    אני מוסיקאית ומעונינת ללמוד ולהתפתח בעיר ,
    האם תוכלי להמליץ לי על אזורים שכאלה שם נגיד כמו תל אביב בארץ?
    יש לי עוד כמה שאלות בנוגע למחייה בעיר וכו ואשמח שתעזרי לי בבקשה .
    תודה יפה

    אהבתי

    1. Hagar הגיב:

      היי יפה , סליחה על האיחור בתגובה. אני לא כל כך מכירה את תחום המוזיקה בעיר אבל יש סצנת מוזיקה חזקה בוודאות. אין כמו תל אביב באטלנטה ולא בשום מקום. אני מציעה לא לחפש כי את לא תמצאי. מרכז העיר של אטלנטה הוא במידטאון והשכונות העוטפות אותה.
      בהצלחה

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.