אז מה אכלתי בביקור בישראל? אפריל 2018, חלק א'

ב

חזרתי מישראל לפני שבוע. בביקור הזה הייתי תיירת בישראל, לפחות ניסיתי.
כמה קשה זה להיות תייר בעיר מגורייך, או ארץ מולדתך, אבל אם מצליחים מגלים כל כך הרבה דברים חדשים שלא ידענו. את ישראל לקחתי כמובן מאליו מרבית שנות חיי ללא ידיעה. ידעתי שיש אוכל טוב, ויש הסטוריה אבל רק כשראיתי את עיניהם של
התיירים פה בארצות הברית, כשהם מספרים על הביקור בישראל, הבנתי שהתייחסתי לארץ זבת חלב ודבש כמשהו די בסיסי ובנאלי.

מה, זה לא ברור שלמלפפון יש טעם של מלפפון? לא זה לא ברור. בטח לא אחרי שאת גרה בארצות הברית.

הפעם הצלחתי לצקת לתוך הביקור שלי, חוויה תיירותית יחד עם משפחה וחברים. אז בלי להוסיף הרבה מילים להלן רשימת ההמלצות שלי לביקור בישראל 2018, שנתחיל?

"מה התוכניות שלך להיות?", נעמה שאלה בזמן שאני גונבת לה את סלט העדשים המרענן.
"אחרי שאני מסיימת פה אני קופצת לדיזינגוף, ואח"כ חשבתי ללכת לשרונה, לרמאן של אהרוני", עניתי.
"לכי לרמאן בשוק האוכל רוטשילד, אומרים שיש להם רמאן מוצלח", נעמה המליצה.

קפה בוקה- רח' יהודה מכבי – לא הכרתי את בית הקפה החמוד הזה. מלבד צורת ההגשה של המנות שלהם, שהיא יוצאת דופן וכייפית, שתי סיבות עיקריות שהוא נכנס לרשימת ההמלצות שלי, ארוחת בוקר ישראלית עם סלט עדשים ופטה מרענן ועוגית מפוררת שבאה ליד הקפה. יש להם מלא מנות טבעוניות צבעוניות וכייפיות.

אני מאוד אוהבת רמאן. בעיקר כי זאת מנת אוכל לא מתאמצת והיא לא מצריכה הרבה תחכום. יחד עם זאת, כן צריך לדעת להכין אותה. לכן, אני תמיד אבחר, לפחות בארצות הברית, את המקום הכי אותנטי לאכול רמאן, בכדי למצות את החוויה. אני מניחה שרמאן היה קיים בישראל לפני שאהרוני פתח אחד כזה, אבל אי אפשר להתעלם ששף בסדר גודל שלו, נתן לזה דחיפה בישראל. בגדול, המטבח האסייתי מאוד מצליח בישראל.

מנטנטן ראמן בר- Men Tenten Ramen– כבר כשניכנסתי למנטנטן, ידעתי שיהיה לי טעים. המקום קטן, באופן יחסי, זאת לא מסעדה, אלא יותר מקום שבאים לאכול בו רמאן ומי שאוכל רמאן בארצות הברית או באסיה מבין על מה אני מדברת. יאמר לזכותם, מנטנטן לא עשו אדפטציה לשוק המקומי, ולא ויתרו על בשר החזיר, שלמעשה מרכיב חשוב ביותר בתפריט, בין אם בגיוזה ובין אם זה ברמאן. הרמאן היה עסיסי במיוחד, וכמות הבשר במנה לא הייתה מתקמצנת.

אוזריה- Ouzeria- את השפית של אוזריה אני מכירה מאטלנטה, היא הגיעה כבר שלוש פעמים לבשל פה בפסטיבל הסרטים היהודי. זאת הייתה הפעם הראשונה שלי במסעדה שלה. האווירה מזכירה טברנה ביוון, אפשר להתחיל באיזה קפה קטן (כמוני וכמו אבא שלי) ולפתוח שולחן כששאר האורחים מגיעים (האחים שלי). סלט ירקות שורש צלויים על לאבנה או יוגורט, ה-קרפצ'יו חצילים! אני מאוד אהבתי את מנת הקבבים בטחינה חמה והאחים שלי עפו על הכבש והפרגיות שמוגשים על פיתה שנאפתה במקום. אבא שלי הזמין בקבוק אוזו לכולנו (סידס זה יווני אם לא ידעתם), פוליקר ברקע, והכל יצר חוויה ביתית ונוסטלגית, כזאת שזכרתי מסבא שלי ז"ל כשהייתי מבלה איתו בשוק לוינסקי.

חומוס ושות' במשך חודשים לפני הביקור אח שלי, בועז (רובכם מכירים אותו כ-UNTAY) שלח לי תמונות של פורנו אוכל מחומוס ושות'. סלט ירקות קצוץ דק עם טחינה נשפכת מלמעלה, פלאפל בחומוס, בקיצור, התעללות. הפעם הגיע תורי לעשות את זה לכם. המקום מושלם לטבעונים. מנה מומלצת- בטטה צלויה בתנור פחמים עם טחינה מלמעלה וסלט ירוק בצד.

"טוב בא לי משהו מתוק", אח שלי אומר אחרי שסיימנו את החומוס.
"לא מבינה איך אתה יכול לאכול משהו נוסף אחרי הארוחה הזאת", אני עונה.
"בואי בואי, נלך לסיבוב, עד שנגיע לשם, יהיה לך מקום", הוא מתחיל ללכת.

מפה לשם מצאתי את עצמי הולכת בפאקינג רחוב אלנבי בחול המועד פסח, ויותר מזה, צריך לחצות את נחלת בנימין. האימה!

"כבר מגיעים", אח שלי מנסה לעודד אותי. הגענו.
מצד ימין מגרש חניה, עם חתיכת קיר ודלת. מה שנותר מאלנבי 58. "רוצה מלבי?" הוא צועק בעודי בוהה בקיר הנותר מהמועדון האייקוני הזה.

המלביה- במלביה אפשר לשבת לשחק שש בש וסתם לשבת עם חברים על גולדסטאר, אבל את זה אפשר לעשות בכל מקום. במלביה אוכלים מלבי. טעים, לא יקר ויש אפילו טבעוני.

נאםבנאם הייתי בביקור הקודם בישראל, וזאת הייתה בין החוויות הטובות שהיו לי, אז ביקשתי מנעמה לחזור לשם, והיא לא התנגדה. המנות שלנו: סום טאם- סלט פאפאיה עם סטיקי רייס, כדי לטבול ברוטב של הסלט העשיר הזה. מו טוט קאתיים- נתחוני בשר לבן מטוגנים עם שום. יש להם גימור מתוק כזה, שנותן להם טוויסט בסוף הביס. אתם תאלצו לסלוח לי על התמונות הלא מחמיאות, זה טעים באחריות.

גרינברג ביסטרובעבר ביקרתי אצל אחותה השכנה, גרקו היוונית. הפעם אפרת לקחה אותי לבראנץ' בגרינברג ביסטרו, וכמו גרקו, הם לא אכזבו. לקחתי ביצים עלומות על מצע אספרגוס ופטריות, שהיה מצויין, אבל הכי נהניתי בעולם מהצזיקי. בגדול, כל מה שהולך עם מלפפונים, יוגורט ושום הוא טעים.

"בא לך סושי?", נטעלי שאלה
"לא קרה לי אף פעם שלא היה בא לי סושי", עניתי.
"בואי נלך ל- Fu בירמיהו, אף פעם לא הייתי שם", היא ביקשה.
"מה???? זה מוסד! איך לא היית שם? לפני שנסעתי לאטלנטה, הייתי גרה שם". הגבתי המומה.

Fu Sushi – מי שאוהב סושי חייב ללכת לפו. אם להיות כנה, מכיוון שאני מכירה את המסעדה שנים, היו לי חששות שהם לא יהיו טובים כמו פעם, אבל לשמחתי הרבה, הם שומרים על תפריט זהה מזה שנים, והטעמים נשארו בדיוק כפי שזכרתי. התחלנו במיסו והמשכנו לסלט זכוכית שלהם שהוא נס הבריאה. אני לא צוחקת. הכמויות של האיטריות עם הירקות, הקשיו, הג'ינג'ר והפיניש של הפלפל החריף, מספקים הנאה צרופה. אחריו הגיע הרול שלנו – ספייסי אספרגוס שהיה מאוד טעים. זה לא באמת משנה, כי הכל שם טעים. לא קרה לי שהתאכזבתי בפו, ואני שמחה שחזרתי אחרי כל השנים האלה לאותה החוויה.

JAVA קפה (ללא אתר)- בג'אבה גם הייתי בביקור הקודם בישראל. בפעם ההיא הזמנת את סלט העדשים השחורות עם הסלק, שאני עדיין מכינה מידי פעם בבית. הפעם לקחתי את סלט העוף, שמורכב ממנת סלט ירוק, קצת בטטה אפויה, ביצה, חציל, טחינה ונתחוני עוף. מנה מדוייקת למי שחשוב לו כמויות חלבון בארוחה וכדומה. בתור אחת שמודעת לכל מה שנכנס למה לפה, לפחות משתדלת, המנה הזאת עבורי הייתה מנצחת.

את החלק הזה אני אחתום עם מסעדה שהיא גם מוסד ומקום שהייתי מבלה בו המון לפני שעברתי להתגורר בארה"ב. הגוצ'ה.

גוצ'ה- מי שמאוהב פירות ים סביר להניח ביקר במסעדה הזאת, יש להם סניף נוסף ברמת החייל, אם זכרוני אינו מטעה אותי, זהו סניף הדגל, ויש להם את דיינר גוצ'ה באבן גבירול. כשגרתי בת"א, הייתי מזמינה את מנת השרימפסים שלהם עם חלב קוקוס וטובלת את הלחם שלהם ברוטב והכל הרגיש טוב יותר בעולם. הפעם, הרגשתי ככה כשאכלתי את סלט הקלאמרי שלהם, כשהכל מגיע צרוב מהפלנצ'ה.

עד כאן סקירת השבוע הראשון שלי בישראל, אם לא הספיק לכם כל הפורנו אוכל הזה, תחזרו לחלק השני, מבטיחה שזה נהיה טוב יותר. הלכתי לאכול משהו,

דרישת שלום,

הגר.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.