Wynwood- איפה שהקירות מדברים אלייך

ב

את שלושת החודשים העמוסים הללו חתמתי בפלורידה ואני בוחרת להתחיל איתה את הסיקור.

כן, פלורידה. יש אומרים שהיא משעממת ויש כאלה שאומרים שנוסעים לשם כשיוצאים לפנסיה , ואני יכולה לומר לכם שפלורידה מפתיעה אותי (לטובה) כל פעם מחדש.

כבר המון זמן אני רוצה לבקר ב- Wynwood, מיאמי. השכונה בה נמצא אזור האומנות של מיאמי, איפה שמתקיים כל שנה Art Basel (כנס אומנות בינלאומי).

Wynwood מזוהה בעיקר עם פרויקט הקירות שלה Wynwood Walls.
רבים מכם שמכירים אותי, יודעים שיש לי קשר אישי לסצנת הגרפיטי בעולם, ולמי שלא, אח שלי הוא בין אומני הגרפיטי המובילים בישראל (UNTAY). כן , אני לא אובייקטיבית, אז מה? הוא אח שלי והוא מוכשר מאוד וכל פעם שהוא מסיים קיר גרפיטי, מפורק, רצוף, ושבור לגורמים, אני מתפעלת מחדש, "איך לעזאזל הוא עושה את זה", אני ,תמיד שואלת.

אז נסעתי ל- Wynwood לחקור את הפלא המיוחצן.
כמו סצנות גרפיטי רבות, גם במיאמי מרגישים שהשכונה היא לא שיא התחכום והיוקרה. מעבר לגבולות ברורים מרגישים שהאזור לא מפותח ואף מוזנח. מופע האומנות מתחיל הרבה שמתקרבים למתחם של Wynwood Walls. כל קיר בשכונה מספר סיפור, כמות הציורים היא אינסופית, הלכתי בלוקים שלמים ורק צילמתי והתפעלתי וצילמתי ושלחתי לאח שלי שייהנה גם הוא. אבל התמונות לא ממחישות את החוויה עצמה. מלא ציורים, מלא צבעים, קומפוזיציות, סוגי אומנות, סוגי ציור, שכבות של ציורים, אחד על השני. עוצר נשימה.

בהמלצת חברה טובה עצרתי אצל Zak The Baker לארוחת בוקר מאוחרת.
ראשית, נכנסתי למאפיה. איזו מאפיה, רעדתי מהתרגשות. ויטרינה מהסרטים. אני יודעת שזה נשמע הגזמה , אבל כשאת חיה בארה"ב, והוויטרינות הכי מושקעות שאת רואה מלאות בקפ-קייק או מקרון, כשאת רואה בורקס את מתמלאת שמחה גדולה.

החלטתי לחזור למאפיה מאוחר יותר לקינוח והלכתי ל-DELI במרחק חמש דקות.
העיצוב כמו המאפיה, עיצוב תעשייתי כזה, שמאפשר לראות את המתרחש במטבח. הזמנתי סלט סלק וסנדוויץ' ירקות.

סלט הסלק הגיע ראשון, מעוטר בשמן זית, לימון, שמיר ובולגרית. איזה כייף זה סלק , אה? כזה טעים וכזה בריא ובעיקר מרענן. בתזמון מושלם אחרי כמה ביסים מהסלט הגיע הסנדוויץ' שגרם לי להרגיש געגוע עז לארוחת הבוקר בישראל. לחם שיפון ביתי (שנאפה במקום) עם אבוקדו, נבטים, עגבנייה, וביצים עלומות.

אחרי בטן מלאה , יצאתי חזרה לרחובות Wynwood . הגעתי למתחם המפורסם Wynwood walls. למתחם מגיעים לצייר אחת לשנה מספר אומנים שהתקבלו או הוזמנו לצייר במסגרת Art Basel. הוא מגודר ומוקף שומרים על מנת שלא ייכנסו אנשים ויהרסו את הקירות.

בעודי מסתובבת בין הציורים, לא יכולתי שלא להרגיש את הקסם שמתפוגג מאומנות הגרפיטי בתוך המתחם השמור הזה. מצד אחד , החיבוק שהאומנות מקבלת הוא חשוב וראוי לשבח , מצד שני זה לוקח מהאומנות הזאת את החספוס שלה. התקשרתי לאח שלי (מה שאני עושה כל פעם שאני עומדת ליד גרפיטי שהוא אמר לי ללכת לראות) , "אתה חייב להיות פה, זאת מפלצת", אמרתי לו. וסיכמתי את מה שהרגשתי בעצמי. מפלצת אומנותית.

אז מי שבמיאמי חייב לבקר שם, ואילוא בכדי לאכול רוגלעך אצל ZAK.

מלבד אומנות רחוב, Wynwood מציעה מגוון מקומות אוכל, ברים, ולאונג'ים. ליציאה בערב, לברנצ', לארוחת צהריים, ולקפה. בוטיקים , מקעקעים וגלריות גם בנמצא, ורק לפני כמה ימים התבשרתי דרך אינסטגרם שהשף מייקל סולומונוב פתח שם סניף נוסף של דיזינגוף – נחשבת לאחת החומוסיות הטובות בארהב , כיום.

דרישת שלום,
הגר XOXO

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s