אובמה OUT, טראמפ IN

ב

"עוד שנתיים בחירות, מה את אומרת מי ירוץ לנשיאות?" שאלתי את שותפה שלי אחרי כמה חודשים שעברתי לפה.
"בטח הילארי, למרות שהיא מכחישה, ומישהו מהרפובליקנים, אני לא ממש מכירה את השמות שלהם", היא ענתה.
"יהיה מעניין להיות פה עכשיו בשנתיים האלה ולקבל מושבים לשורה ראשונה לאחת התקופות היותר מעניינות בחברה האמריקאית", אמרתי, וכמובן שלא שיערתי שדונלד טראפ יהיה נשיאה ה- 45 של ארה"ב.

קצת אחרי שעברתי לאטלנטה , משהו כמו ארבעה חודשים היו פה בחירות לבית הנבחרים. למי מכם שלא יודע, בארה"ב יש בחירות לבית הנבחרים (קונגרס) כל שנתיים ולסנאט כל שש שנים. לא הייתי כל כך מעורבת במה שקורה פה. האמת שגם בחירות האמצע האלו די תפסו אותי לא מוכנה, כי הבנתי שחבר בית הנבחרים יכול להתחלף אם הוא לא עושה את העבודה שלו כמו שצריך (בעייני הציבור הבוחר). זאת הסיבה שיכול להיווצר רוב דמוקרטי בבית הנבחרים עם נשיא רפובליקני ולהיפך, כמו שהיה בשנתיים האחרונות עם אובמה.

להיות פה בשנתיים האחרונות היה מרתק בהיבט הזה ואני שמחה שהיה לי את הזכות לקבל הצצה לחיים האמיתיים בארצות הברית, ולא אלה שמשדרים בחדשות במדינה רחוקה במזרח התיכון.

כידוע לכם, אני מתגוררת בדרום ארה"ב. אטלנטה כבירת הדרום מייצגת בערך את הנקודה היחידה הכחולה (דמוקרטים) באזור שלי, ואם אתם ממש סקרנים, אתם יכולים להסתכל על מפת הבחירות האחרונות ולראות זאת בבירור. אטלנטה כחולה והכל מסביבה אדום (רפובליקנים). הפעם האחרונה שג'ורג'יה הפכה לכחולה הייתה ב- 1992 כשקלינטון נבחר לנשיאות , ביל קלינטון.

במסגרת העבודה שלי, יוצא לי להסתובב בדרום ארה"ב לא מעט. טקסס, אלבמה, נאשוויל, ג'ורג'יה, פלורידה, לואיזיאנה, ועוד. אבל לא באמת צריך להרחיק למדינה אחרת בדרום בשביל להבין את החיים האמריקאים, מספיק לנסוע שעה מאטלנטה לכל כיוון, והתפאורה משתנה. בניינים גבוהים מתחלפים למרחבים עצומים לא מאוישים, שלטי חוצות של נשקים וטראקס מצידי הכביש, דגל ארה"ב מתנוסס בכל סוכנות רכבים, או מגרשי חניה של קראוונים, ואם ממש הגעתם לעיר דרומית אפילו תזכו לראות דגל קונפדרציה.

img_20141001_103925

אני זוכרת שראיתי אחד כזה בפעם הראשונה בדרך לעיר – ATHENS ולא האמנתי.
"מה אנשים שמים את הדגל הזה, זה לא חוקי בכלל" אמרתי לידיד שלי.
"הגר, את בדרום. את לא בבועה של אטלנטה , עם כל ההיפסטרים, והגייז. חצית את הקווים. זאת אמריקה" הוא השיב.

אני חושבת שזה הסיפור של הבחירות לנשיאות ארצות הברית השנה. אמריקה הבועתית ואמריקה מחוץ לבועה. אמריקה של וול סטריט והוליווד מול אמריקה של כורי פחם , דייגים ועובדי נמלים.

אמריקאי, זה שגר מחוץ לבועה, מה הוא רוצה?
ללכת לעבודה, ביטוח רפואי, להתחתן, להביא ילדים, לקחת משכנתא, לקנות בית, לראות פוטבול, לשתות בירה ונשק כדי שיוכל להגן על כל מה שהוא השיג במו ידיו (למקרה שמישהו ינסה לקחת את זה ממנו). כן ככה פשוט.
אמריקאי מחוץ לבועה, שמע על מנהטן אבל בחיים לא ביקר בה, אין לו דרכון והוא לא מבין מה הטעם באחד כזה, הוא לא היה מחוץ לארצות הברית וכשהוא רוצה חופשה הוא נוסע לאגם.

img_20160223_115700

אמריקאי מחוץ לבועה לא יודע שאנגליה אמורה להתנתק מהאיחוד האירופי , הוא לא יודע מה קרה בסוריה והוא ככל הנראה לא יודע איפה זה ישראל, ואם הוא יודע זה בגלל שבכנסיה אמרו לו שזה HOLYLAND.
לא פעם, שאלו אותי מאיפה אני ואחרי שאמרתי "ישראל" היו שואלים אותי איפה זה. כן, ישראלים יקרים שקוראים את הטקסט הזה. יש אמריקאים שלא יודעים איפה זה ישראל ושהיא חברה טובה של ארצות הברית. מפתיע אה?
אבל תנחשו מה? זה לא. אחרי שחיים פה מבינים כמה ישראל לא מעניינת את האמריקאים. יש כאלה שהיו מאוד רוצים לבקר בה כי ישו הלך שם על המים, אבל אם תשאלו אותם אם ידוע להם איפה השגרירות האמריקאית בישראל, הם לא ידעו את התשובה. למה? כי זה לא מעניין אותם.

מעניין אותם דבר אחד. אני. האינדיבידואל. אותו אחד שתיארתי למעלה. ההוא שרוצה את הבית ואת הילדים, המשכנתא והנשק, ותנסו לקחת לו את זה. אובמה, לקח להם את זה. ככה לפחות הם רואים את זה. נשיא שחור. כן, אמריקאים רבים לא יכלו לקבל את העובדה שיש להם נשיא שחור. לא רק זה , הוא גם לקח את האינדיבידואל וניסה להפריט אותו עם ביטוח רפואי.

ישראל לא מעניינת את האמריקאים אלא העובדה שיש פה תוכנית ביטוח רפואי ממשלתית שגרמה למחירי הביטוח הפרטיים לעלות מעניינת אותם. תוסיפי לזה את הילרי קלינטון שנתפסת בעייני רבים כמושחתת מכף רגל ועד ראש (לא שאחרים לא מושחתים) ואישה וגמרתם עליהם.

דונלד טראמפ מייצג עבור אותם אנשים את ההיפך הגמור ממנה. את האמריקאי ההוא שהם שואפים להיות, "הוא בנה הכל במו ידיו", הם סיפרו לי כשהייתי במלבורן, פלורידה חודשיים לפני הבחירות. אז הבנתי שהילארי לא לוקחת את הנשיאות. פלורידה נחשבת בעייני רבים למדינת נופש, מיאמי, מעוז הלטינים, מאוד בינלאומית. אבל פלורידה זה לא מיאמי כמו שג'ורג'יה זה לא אטלנטה. זוכרים את הבועה?

הילארי הפסידה כי היא נשארה בתוך הבועה. טראמפ ניצח כי הוא יצא מחוץ לבועה. דיבר לאותה אמריקה שאף אחד לא שואל מה שלומה ואיך היא מרגישה. למה כואב לה , ומדוע היא מדממת. הוא היה שם בשבילם, הוא דיבר בשפה שדיברה לליבם, כן גם לאלו שהיו כביכול קולות מובטחים שלה.

לא הצבעתי בבחירות פה. כתבתי את השורות הללו תוך התרשמות אישית שלי. אין לי שום תחזיות איזה נשיא הוא הולך להיות. אני כן יכולה לכתוב שמשעמם לא יהיה. טראמפ בקמפיין שלו שיחרר שדים רבים ואין לדעת מה יוליד יום. ולישראלים שביניכם, אני מציעה להוריד את רף הציפיות שלכם בנוגע ליחס הממשל החדש לישראל. אחרי הכל הוא נשיא ארצות הברית ויש לו צ'ק שמן לפדות לאותם אמריקאים שהביאו אותו לבית הלבן, לא לכם.

נשתמע,
הגר

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s