קאנטרי קלאב, בית אופנה, רמאן, ניו יורק שלא הכרתי

ב

"איך שהוא אני מוצאת את עצמי כל כמה חודשים מבקרת בעיר הזאת",
התלוננתי לשירן חברה שלי לפני כמה חודשים כשבחנתי כמה אופציות לחופשת פסח לפני שהזמנתי טיסה. מהטיול אחרי הצבא אני מטיילת לבד, בגדול, אין מקום שלא רציתי להיות ולא הייתי כי לא היה לי עם מי לנסוע. בשנים האחרונות בעקבות ריבוי נסיעות מהעבודה , העדפתי את החופשות שלי לעשות עם אנשים. לא כי יש לי בעיה להיות לבד, אלא כי יש נופים, רגעים, טעמים שנחמד יותר לחלוק עם מישהו, בין אם זה חברה טובה, ידידים או משפחה. ככה מצאתי את עצמי ב- Grand Central ברחוב 42 , מסתכלת על המוניות הצהובות והבניינים הגבוהים, מחייכת לעצמי ואומרת "אי פעם חשבת שתוכלי לקפוץ למנהטן ולהרגיש שאת כבר מכירה אותה?"

IMG_20160514_174928

באופן יחסי לאחרים אני מכירה אותה, לא כמו אלה שחיים בה, אבל אני מכירה אותה מספיק טוב בשביל לא להתרגש ממנה יותר, ובכל זאת, הביקור הזה היה בסימן דברים חדשים במנהטן ובניו יורק (המדינה). ביקשתי משירן ומחברים נוספים לאתגר אותי בביקור הזה, להראות לי משהו קצת אחר, ואני שמחה שהם סיפקו את הסחורה.

הגעתי לאפר איסט סייד, בצהריי יום שבת מורעבת. שירן זיהתה את המצוקה שלי ולקחה אותי למסעדה גרמנית מתחת לבית שלה. מסתבר ש Heidelberg- הוא מקום עליה לרגל למי שמחפש גולש, נקניקיות גרמניות ושניצל. עיצוב המסעדה נותן לך הרגשה כאילו לכמה רגעים אתה יושב בעיירה במזרח אירופה. הזמנתי שניצל, ולכמה רגעים עד שהוא חוסל קליל היה לי טעם של בית, של אמא.

IMG_20160514_194324

יום למחרת, יום ראשון, כיאה לניו יורקרים היושבים בצפון ירדנו לבראנץ, והמשכנו לכיוון הסנטרל פארק, כעבור כמה בלוקים נגלה לעייני מוזיאון מטרופולין שבפעם הראשונה והאחרונה שראיתי אותו היה ב- 2004.
בזכרוני נחקק סיור במוזיאון זקן ומעייף ושכחתי כמה מבנה המוזיאון יפיפה ומרשים, היה נחמד להתקל בו שוב. פגשנו את עמרי (חבר מהארץ) ונכנסו לפארק, ולהפתעתי נכנסו מצד של הפארק שלא הכרתי ומול עייני מסלול הריצה ששארלוט מ"סקס והעיר" הייתה רצה בו כל בוקר. ברגעים כאלו מרגישים שמנהטן זה המקום הכי מושלם בעולם, האגם, הבתים ההיסטורים והחדשים מסביב, הירוק של העצים והוורוד של הפרחים, אנשים שרצים על המסלול, והשיער מתבדר ברוח. סרט, אני חיה בסרט.

IMG_20160514_194421

חצינו את הפארק לצד המערבי שלו , בעודנו יורדים במספרי הבלוקים, על השדרה החמישית,  חלפה על פנינו מילי מהסדרה סקנדל. כן, כן , מילי אשתו של פיץ (נשיא ארצות הברית) בסדרה. ראשונה לזהות אותה הייתה שירן, ומכיוון שלא ראיתי מחיי כוכב טלוויזיה בסדר גודל כזה, רצתי אחריה, עמרי אחריי, שירן ודור אחרינו. כשהדבקתי את הקצב , הצלחתי ללכת ממש לידה וזאת אכן הייתה היא, והיא הרבה יותר יפה במציאות , ולא אין לי תמונה. מה שכן יש לי מלא תמונות של הגריל הקוריאני שאכלתי כעבור 30 בלוקים מהמפגש עם מילי.

תעשו לעצמכם טובה ענקית תגיעו ל- Baekjeong Grill ברחוב 32, החוויה התרבותית והקולינארית שעברתי שם הייתה שווה את הביקור החוזר למנהטן, אני לא צוחקת. מוזיקה קוריאנית, קהל קוריאני, כשמתיישב שולחן חדש צועקים כל המלצרים ברכת שלום בקוראינית והמסע מתחיל, אנחנו לקחנו (יותר נכון דור הזמין ואנחנו אכלנו) קומבו בשר לארבע אנשים, הכל נעשה לנגד עיניכם, מדהים, ללקק את האצבעות ואת המקלות.

20160424_201257

בבוקר למחרת שירן לקחה אותי מחוץ לעיר , ולראשונה הייתי בלונג איילנד ונהגתי בניו יורק!
משהו כמו 45 דקות והגענו לאמריקה שאני מכירה , ההיא השטוחה, בלי הרבה בטון , הרבה ירוק , לא צופרים ואין הרבה רמזורים. הגענו לעיירה Huntington שנמצאת קרוב לים, אכלנו צהריים במסעדה איטלקית מצויינת, הפיצה עם פטריות הקמהין שלהם, חלום. את הקינוח שירן שמרה כשלקחה אותי לקאנטרי קלאב, כזה שיושבים על המים וקוקטייל עולה יותר מהשכירות שלי , אבל הנוף, השקט, הים, הציפורים, היאכטות, וההרגשה שאני לכמה רגעים חיה את החיים. זה היה הרגע שהרגשתי שאני באמת בחופשה, חופשת אביב, עם חברה טובה, מצחקקות, מרכלות, רגע קטן נדיר מאוד בחיים במדינה אחרת.

IMG_20160514_174718

היו לי שני מקומות ברשימה שלא הייתי במנהטן, ורציתי לסמן V , קבעתי עם עמרי בכיכר קולמבוס ומשם לקחנו רכבת לגראונד זירו. הייתי שם כשהיה חור באדמה, והכל היה חרוך ומגודר ורציתי לראות את האנדרטה לתאומים. הגענו למקום, כמובן שהיה תור למוזיאון עצמו, ואני לא באמת יודעת כמה הכרחי להיכנס אליו כי האנדרטה של התאומים די עושה את העבודה ומעבירה את המסר מצויין, יחד עם בניין Freedom החדש ומבנה תחת הרכבת. שווה ביקור.

IMG_20160514_175043

משם המשכנו ליעד הבא, גשר ברוקלין.

IMG_20160514_175231

ראיתי אותו כמה פעמים אבל מרחוק , הפעם החלטתי ללכת עליו, לשמחתי עמרי הצטרף להליכה.
אני חושבת שהטיפוס על הגשר, ממחיש בצורה הטובה ביותר את היחס האמביוולנטי שיש לי לעיר מנהטן. ככל שמתקדמים לצד של ברוקלין, מתרחקים מהעיר אבל התמונה שרואים מול העיניים מלאה בעוצמה שבאמת מאוד קשה להסביר במילים, עוצמה שמושכת אותך פנימה אבל אתה לא באמת רוצה להישאב לשם וקשה לומר לה לא.

20160427_123420
מתחת לגשר, בצד של ברוקלין, עמרי הפתיע אותי עם מפעל גלידה, Brooklyn Ice Cream Factory, קונים גלידה, יושבים על המזח, ורואים את מנהטן מהצד השני של הנהר, ושוב הרגע הזה שאני מרגישה שאני בתוך סצנה של "החתונה של החבר הכי טוב שלי". סיימנו עם הגשר, עברנו לרובע האיטלקי, גם שם לא הייתי למעלה מעשור, הייתי בטוחה שהוא נעלם, להפתעתי הוא ממש לא, ואפילו ראיתי את טוני דנזה (מי הבוס?) יושב עם חברים שלו שותה בירה. לא, גם אותו לא צילמתי.

20160427_152625
אחרי הרובע האיטלקי קבעתי להיפגש עם הלן לראמן (מרק יפני) לבליינד דייט.
את הלן הכרתי דרך קבוצה של ישראלים בחול, בינינו, קבוצה די מתנשאת ועילאית משהו שדי אופייני לישראלים בחול אם תשאלו אותי (כתבה והתנשאה) . נחזור להלן, אנחנו מכירות כבר למעלה משנה, בעיקר מתכתבות על החיים פה, על סיילים, על איזה נעליים לקנות ומה צריך להיות במעיל כדי שיהיה מחמם. הלן לקחה אותי לאכול ב- Minca Ramen Factory. לא יכולתי לבקש מקום טוב יותר לאכול בו רמאן בפעם הראשונה. מקום פצפון, עם 4 יפנים מבשלים, מלצרית אחת ואולי עשרה סועדים נכנסים בו.
הפגישה עם הלן הייתה הכי טבעית שיש, הרגיש שאנחנו מכירות שנים והרמאן היה מצויין!

IMG_20160514_180059

אני חותמת את הביקור הזה (ואת הפוסט) עם אחד מרגעי השיא של חיי.
דרך הקבוצה של הישראלים המתנשאים מהפסקה הקודמת, הכרתי גם את אלין שעוסקת בין היתר בקידום ברשתות החברתיות, ולפני שהגעתי למנהטן היא תוייגה בבית האופנה ALEMBIKA במנהטן. כבר סיפרתי בעבר שאני מתעניינת באופנה , בין היתר, ומי שלא יודע, ALEMBIKA הוא מותג אופנה של הגר אלמביק, שהייתה מייסדת בית האופנה HAGARA בישראל עד לפני כמה שנים.

איך שראיתי את התמונה של אלין מיד שלחתי לה הודעה, והיא הזמינה אותי לבקר בשואו רום שלהם ושל עוד כמה מותגים בינלאומים בשדרה השביעית (שדרת האופנה) במנהטן. התרגשות אדירה עטפה אותי.
מלבד החיבור הקוסמי שיש לי עם הגר אלמביק בשם, הסיפור שלה, עם רשת "הגרה" בארץ וייסוד מותג בינלאומי בעייני הוא סיפור מעורר השראה. אלין אמרה לי לחכות לה בבית קפה Ramini ברחוב 37 (שאגב מגיש קפה מעולה ויש לו בורקסים , אל תשאלו אותי איך , אבל יש לו).

אלין הגיעה ולקחה אותי לשואו רום, פגשנו את יעל שמנהלת את השואו רום של אלמביקה יחד עם עוד כמה מותגים בינלאומים. קיבלתי יד חופשית להסתובב, להתרשם, ולמדוד כל מה שאני רוצה. זאת הייתה חוויה אדירה, קיבלתי טעימה קטנה של מאחורי הקלעים של עולם האופנה, וגם זכיתי לראות מה מביא לנו סתיו- חורף 2016-2017 מבחינת אופנה. אני מקווה שגם את הגר אלמביק אפגוש ביום הימים, ואומר לה את כל מה שכתבתי פה ויותר.

IMG_20160429_174739

IMG_20160514_180129

עד כאן, הביקור האחרון שלי במנהטן, כמו תמיד, אני לא יודעת מתי אחזור שוב, אבל היה לי אחר וכייף ומרענן וזה לא היה קורה בלי כל האנשים שעשו את הביקור הזה למה שהוא היה, שירן, דור, עמרי, הלן, אלין, יעל, קראל, רנן, אפרת, קארין ועוד רבים. תודה!

עד לפעם הבאה,

שלכם אני .

13112483_10156813768555655_2055960609_o

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s