מצב טיסה

ב

אז מסתבר שלא רק מכשירים ניידים נכנסים למצב טיסה כשהם טסים, גם בני אדם.
הסיבה שאני יכולה להרשות לעצמי לכתוב את זה, היא כי אני עצמי יצאתי ממצב טיסה רק לפני כמה ימים.

מעשה שהיה כך היה,
אז אני פה בארה"ב כבר שנה. כן, עברה שנה, והחלטתי לציין את השנה בביקור מולדת בישראל.
מרוגשת ומתרגשת, אחרי שבמשך שבועות דמיינתי את המפגש קורע הלב בשדה תעופה עם המשפחה, את טעם הירקות, את הריח של הים, את המועדונים בתל אביב, את יונת השלום ואת עלה הזית, עליתי על מטוס לכיוון הארץ המובטחת, ישראל.

בואו נדייק בעובדות, הייתי בדרך לניו-יורק, לתפוס טיסה לישראל. אם תשאלו אותי, בדיעבד אני חושבת שברגעים אלה ממש כבר הייתי במצב טיסה, זה מסביר למה הגעתי לטרמינל הלא נכון באטלנטה לפני הטיסה למנהטן.

אני לא אלאה אתכם בפרטי הטיסה ממנהטן לישראל, אני רק אומר שכבר אז הרגשתי "הכי בבית בעולם", ולא טסתי אל על. נחתתי בישראל. יהייי, התרגשות בשיאה, אני נפוחה, עייפה, רצוצה, גמורה, מחוקה, אבל מחכים לי שם מעבר לפינה (של המכס).
מסדרת את השיער, מנסה להראות רעננה ולא אחרי מסע של 20 שעות, יוצאת החוצה ו…

דממה, אף אחד לא רץ, לא שמעתי את שמי בעברית, סורקת את האולם במהירות,
"לא ייתכן, אין מצב, במשך שבועות שלמים המשפחה שלי התווכחה בקבוצת וואטס-אפ מי אוסף אותי, ובסוף אף אחד לא בא, אין מצב" אני אומרת לעצמי.

מתקשרת להורים שלי "דברי עם אחיך הוא אמור להיות בדרך". מתקשרת לאחי "אהה, ממצב הגר, תכף אני מגיע".
הסתבר שמרוב התרגשות, שכחו לבדוק זמן נחיתה עדכני, והטיסה שלי הקדימה. את המפגש קורע הלב, זכיתי לחוות כשהגעתי לבית הוריי.

בכל אופן, אני חושבת שזה מסכם את מסקנות הביקור שלי מישראל. אני השתניתי, ישראל ואף אחד שנמצא בה לא, היא התייקרה עוד קצת, אבל באופן כללי, דבר לא השתנה.
אני חושבת שמה שהתרחש בשדה תעופה גם מסביר איך האנשים שהותרתי מאחור מתמודדים עם זה שאני לא נמצאת בישראל, כאילו חזרתי מחופשה ארוכה וזה לא כזה ביג דיל.
כל מי שפגשתי במהלך הביקור אמר לי "איזה מוזר, זה מרגיש שהיית פה אתמול, מי מאמין שעברה שנה". כן, עברה. ההבדל העיקרי והמשמעותי שהחיים בארץ אחרת משנים אותך, לטוב או לרע, תלוי איך מסתכלים על זה, במקרה שלי לטוב ולטוב.

נחזור למצב טיסה,
לאור הנסיון שלי , וזה טרי, אז כדי לכם להאמין לי, מצב טיסה בא לידי ביטוי ביעפת (ג'ט לג), נפיחות, תשישות, אנטי-חברתיות, רגישות יתר, עצבות, עצבנות, תלישות, בלתי נסבלות, התנשאות, רשעות, ביקורתיות, אמממ, מרגישה ששכחתי משהו, אהה כן, ועצירות!

אז נסעתי לשלושה שבועות לביקור בישראל,
*שבוע ראשון אצל ההורים, ג'ט לג, מיטת נעורים, פתאום אני שומעת משפטים שלא שמעתי שנה שלמה כמו "הגר, תתלי כביסה".
*שבוע שני לקחתי סבלט בתל אביב, חזרתי למעוז הרווקות, לעיר הפסיכית הזאת (בקטע טוב), עדיין לא ממש קולטת מה קורה סביבי, והיא, תל אביב, מסובבת אותי על האצבע הקטנה.
*שבוע שלישי חזרתי לבית הוריי לסגירת פינות, ואז שוב ההתמודדות שאני נוסעת לארץ רחוקה, הפרידה מהמשפחה, מהחברים, מהריח ומהאהבה הגדולה, עולה על טיסה.

IMG_20150617_174325

נוחתת באטלנטה, רגע זה הבית שלי? אבל לפני שניה הייתי בבית שלי, אבל המיטה שלי פה, והבגדים, והחיים שאני כל כך אוהבת ורציתי לחזור אליהם במשך שלושה שבועות פה, ועכשיו עוד פעם המשפחה רחוקה, ואני לא יכולה להגיד לאחי לקפוץ אלי לדירה בתל אביב לבירה ואני לא יכולה להגיד לחברה שלי שאני באה איתה לסיבוב בדיזינגוף, רגע, איפה אני? תוסיפי לזה את כל התסמינים שציינתי בהקשר למצב טיסה, והרי לכם מתכון לאיבוד השפיות או התמוטטות עצבים.

חזרתי לאטלנטה לפני כמעט שבועיים ורק אתמול השתחררתי ממצב טיסה.
במשך שבוע וחצי הייתי מתה מהלכת, לא הפסקתי לבכות, כששאלו אותי איך היה בישראל אמרתי שהאוכל היה טעים, לא זכרתי כלום מהביקור. זכרתי, אבל לא ממש. הייתי צריכה לעבור על התמונות שצילמתי כדי להיזכר מה עשיתי ואת מי שראיתי. אחרי התפרקות טוטאלית, פיזית ונפשית, עם תמיכה והקשבה מצאתי את האיזון מחדש. את אותו איזון שמאפשר לי לכתוב עכשיו את מה שאני כותבת, כי עד לפני יומיים לא הצלחתי להקליד אות.

IMG_20150617_173939

אז אחרי שיצאתי ממצב טיסה, אני שמחה לחלוק את החוויה של הביקור בישראל, את החוויה התיירותית שלי בישראל, כמה שניתן. אספר לכם על הטעמים שאתם מכירים ויש את אלה שמתגעגעים אליהם, כמוני, כל הזמן, אספר לכם על כל האביזרים שרכשתי, על מקומות חדשים ששווה לבדוק אותם ועל מקומות ישנים שתמיד ישארו בליבי, בקיצור ניתן לכם ישראל לווריד הראשי

IMG_20150617_173628

נשתמע,
אני

מודעות פרסומת

4 תגובות הוסיפו את שלכם

  1. פינגבאק: מפרגנים | Local03
    1. Hagar הגיב:

      תודה רבה על הפירגון (: רק השם שלי Hagar Sides

      אהבתי

  2. Michal הגיב:

    אין עליך בעולם. באסה שלא יצא לנו להיפגש…

    Liked by 1 person

    1. Hagar הגיב:

      כן בובה, ממש באסה. מקווה שפעם הבאה…

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.