אז למה אטלנטה?

ב

לפני כמעט שנתיים הגעתי לאטלנטה לביקור של חבר וותיק, זה היה כחלק מטיול שעשיתי ברחבי ארה"ב. לפני שהגעתי לפה, בדקתי מה אני יכולה לעשות באטלנטה.בכל זאת, אני מגיעה לשבוע, וצריך להעביר את הזמן באיזה שהיא צורה. מודה שלא ידעתי שאטלנטה זה הבית של קוקה קולה של CNN  ושל חברת התעופה דלתא. גם לא זכרתי שמרתין לות'ר קינג נולד פה והתחיל את הדרך שלו פה. זכרתי שהייתה פה פעם אולימפיאדה, אי שם בשנות ה- 90 ושהספר חלף עם הרוח נכתב וצולם פה והופתעתי לגלות שיש פה הרבה מן הגלוי לגוגל. כשהגעתי לפה לאותו ביקור, עשיתי את המסלול התיירותי של העיר, אני לא יודעת לומר מה ריגש אותי באטלנטה, אולי בגלל שזה היה פעם ראשונה שלי פה, אולי בגלל ההיסטוריה של העיר הזאת, אולי בגלל שזה הדרום והאווירה פה שונה ממקומות אחרים, אבל אטלנטה נכנסה לליבי וסירבה לצאת.

באחד הימים של הביקור נסעתי למוזיאון מרתין לות'ר קינג, בדאונטאון. כשיצאתי מהתחנת רכבת, ונכנסתי לפאתי שכונת Edgwood קיבלתי תחושה שהזמן עומד מלכת. הבתים של פעם, האזור לא היה מתועש או מתוחכם, המתחם עצמו נקרא Martin Luther King Memorial Park. בפארק אפשר למצוא את הכנסייה שבה הפיץ את תורתו ומחשבותיו, את המצבה שלו ושל אשתו,  ומוזיאון היסטורי בו אפשר לראות ולהבין את הרקע ואת דרכו. כל אותו הזמן מהדהד ברמקולים הנאום המפורסם שלו  I have a dream ולקינוח אפשר ללכת במעלה הרחוב ולראות את הבית בו נולד וגדל, את הרחוב, הכול הושאר כשהיה.

1082014_10151744361278633_2057892032_o

אחרי אותו סיור, בעודי יושבת בפארק האולימפי (שעבר הסבה לאחד הפארקים המרשימים של אטלנטה, בו אפשר למצוא את המוזיאון של קוקה קולה, את הבית של CNN ואת האקווריום הכי גדול בארה"ב), אני צופה בילדים משחקים במזרקה, וחושבת לעצמי שיהיה לי קשה לעזוב ושאני עדיין לא יודעת איך, פשוט הרגשתי את זה, אבל אני אחזור אליה. חזרתי לארץ, לעבודה שלי, לטירוף, לתל אביב שאני כל כך אוהבת, לחברים ולמשפחה אבל התחושה הזאת שהרגשתי פה לא הניחה לי. היא כנראה לא הניחה גם לאטלנטה, הזמן חלף והצעת עבודה הגיעה. כששואלים אותי למה אטלנטה, אז אני אומרת "אטלנטה בחרה בי".

1453438_10152020273608633_2076959229_n

אחרי כמה חודשים פה, בעיר הזאת, אני יכולה לומר שאני כל כך שמחה שהיא בחרה בי, היא ידעה בדיוק במי לבחור. מישהי שתעריך כל מה שיש לעיר הזאת להציע, ולכל הציניקנים, לאטלנטה יש הרבה מה להציע. אחת הסיבות שפתחתי את הבלוג הזה נועדה בדיוק בשביל זה, לחלוק עם אנשים את החוויות שלי פה בארה"ב ובמיוחד באטלנטה, ולספר מה יש לה להציע וכל פעם דחיתי את זה. לקחתי על עצמי לחקור את העיר, להתחבר אליה, למצוא בה אוכל טוב, קפה מעולה, חיי חברה וחיי לילה. אני פוגשת כל הזמן אנשים ששואלים אותי אם אני אוהבת את אטלנטה ועל פניי עולה חיוך גדול, דמיינו סמיילי עם לבבות בעיניים, אז כזה. אני יכולה לומר שאני מאוהבת, באטלנטה.

IMG_20141231_180246

אז אחרי בקשות חוזרות ונשנות של אנשים שבאו לבקר וכאלה שחיים פה ואין להם מושג מה קורה מתחת לאף שלהם (וכן אני כותבת את זה בהתנשאות), החלטתי שהגיע הזמן לספר מה יש לעשות באטלנטה, אני מוכנה. (גילוי נאות- זה לא פרסומת, אני לא מרוויחה מזה שום דבר חומרי מאף אחד מהמקומות שאני אמליץ עליהם). הפוסטים הבאים יעסקו באטלנטה, כל מה שאדם צריך להתקיים בשביל לחיות וליהנות, אוכל, תרבות ואומנות.

IMG_20150117_132718

אטלנטה העיר, פרוסה לרוחב, יש בה שכונות ואזורים ועל כן מרבית האנשים מתניידים פה ברכב, חוץ ממני. אני גרה ועובדת בשכונת מידטאון, וכמו שמה, היא ממוקמת באמצע אטלנטה ולמעשה אפשר להגיד שמידטאון מייצגת את מרכז הסחר של העיר, את המטרופולין. הדירה שלי ברחוב Ponce de Leon (הרחוב הכי מגניב פה) שזה הרחוב האחרון של מידטאון לפני דאונטאון. מתחת לבית שלי, יש את ה-
Top Flr ומעבר לכביש את מסעדת Mary Mac's- Tea room.

כשעברתי לפה אמרו לי שמסעדת Mary Mac's- Tea room היא מוסד באטלנטה. אנשים פוקדים את המסעדה הזאת כל יום, כל היום. בימי ראשון אחרי התפילה בכנסיה, מגיעים לפה אנשים בלבוש חגיגי, עומדים בתור, מחכים לשולחן. כששואלים אותי איפה אני גרה אני אומרת ליד Mary Mac's- Tea room כי כולם יודעים איפה זה. המסעדה מפורסמת כי היא מגישה אוכל דרומי אמיתי, ככה לפחות הבנתי, עם ניחוח היסטורי משהו, ובקיצור, עוף מטוגן עם לחם תירס, ולא יצא לי עדיין לבקר בה.

לעומת זאת, מעבר לכביש יש את ה- Top Flr. אחרי חודשיים פה, ואחרי ששמעתי שזה אחד המקומות החדשים והמגניבים בעיר, ירדתי והתיישבתי על הבר בפעם הראשונה. הזמנתי קוקטייל על בסיס ג'ינג'ר, והודעתי לברמן שעברתי לאטלנטה לפני כמה שבועות ואני גרה ממש ליד, והחלטתי שזה הולך להיות בר הבית שלי, הוא מזג לי שוט (כי אין פה צ'ייסרים) והרים איתי לחיים ואמר לי שהם יהיו מוכנים לקבל אותי למשפחה וכך היה. באחד הערבים בעודי בוחנת את המטבח ואת מעלליו של השף, הוא קלט אותי, יצא אליי ושאל אותי אם הוא יכול לעזור במשהו. אמרתי לו שאני נהנית לצפות בו מבשל, הוא שאל מאיפה אני ועניתי. המשפט הבא שלו היה
In Israel you have the best food in the world
מה אני יכולה להגיד על זה, צודק! מסתבר שהוא עשה התמחות בספרד במסגרת לימודיי הבישול, והוא הגיע לישראל והוא נהנה מהאוכל ואף מודה שהוא קיבל המון השראה מהאוכל הישראלי.
זה מסביר למה הטרטר טונה שלהם זה המנה שאני הכי אוהבת שלהם וזה גם מסביר למה כל ישראלי שהבאתי אליהם יצא מבסוט (ואתם יודעים שישראלים הם הכי קשים).
Top Flr זה הבית השני שלי, המקום בו אני נהנית מאוכל טוב ומאלכוהול משובח ובעיקר מאווירה כיפית.

שבוע שעבר, ביום שישי, Top Flr היה מפוצץ, אי אפשר היה להכניס סיכה,אחד הברמנים אמר לי ללכת במעלה הרחוב לכיוון Peachtree st, למקום שנקרא Proof & Provision.
(אני מתה על הרחוב שלי!!!  הכול קרוב).
כבר הרבה זמן שחשבתי ללכת לשם, והנה הגיעה ההזדמנות. אין מקומות מסודרים, יושבים איפה שיש מקום, כך שאתם יכולים למצוא את עצמכם חולקים שולחן עם עוד אנשים, שזה מגניב לגמרי, ומעודד אנשים לדבר, יש שולחן סנוקר והכי חשוב, מנת הכנפיים שלהם נפלאה, מעושנת או מיושנת, אבל יש לה טעם של ברביקיו אמיתי. מוזיקה טובה ואווירה נהדרת לשבת על הבר או לבירה עם חברים.

אחרי שהבנתם איפה אני אוכלת ליד הבית, אני אתן לכם טעימה מחיי הלילה שלי.
כמו שציינתי, הרחוב שלי הוא הרחוב הכי מגניב פה וזה כי אני גרה פה (תעופה עצמית אף פעם לא מזיקה) וזה בעיקר בגלל מוסד נוסף שנמצא עשר דקות מהבית שלי (נסיעה) ה- Clermont Lounge.

לומר לכם את האמת, אני לא ממש צריכה לכתוב על המקום. מספיק שתעשו חיפוש בגוגל, ובכל זאת, אני מרגישה צורך עז לשתף את התחושות שלי. Clermont Lounge היה מלון בשנות ה-80 באטלנטה, מן מלון דרכים כזה, וכמו במלון דרכים שכזה יש לו גם מועדון חשפנות למטה. המלון נסגר, אבל המבנה נשאר כשהיה (שמעתי שמועה שמישהו קנה אותו והולכים לשחזר אותו-התרגשות) כמו המועדון חשפנות. עם אותן חשפניות, משנות ה- 80.

IMG_20140927_175549

אתם מעקמים את הפרצוף, שומעת אתכם "מה נסגר איתך הגר, את הולכת למועדוני חשפנות, של נשים בנות 70?" התשובה היא כן. כמוני, כל מי שמגניב הולך לשם. זה מעוז המגניבים. אמיתי לגמרי.
השאלה, למה?
Clermont Lounge הוא מקום צבעוני, אפשר לראות שם הכל. הדורמן בכניסה נראה כאילו יצא מסט של סרט משנות ה- 80, מבקש תעודה וכניסה (10 דולר) ואז נפתחת הדלת, הבר עצמו, ישן, הם לא שיפצו את המקום, הקירות מלאים בתמונות ובעיתונים על המקום, ומלא סטיקרים. מצד שמאל יש Juke Box עצומה, לידה עומד שומר כי מסתבר (ולא ידעתי) שרק החשפניות יכולות להשתמש בה. בימי שבת יש במקום ערבי דיסקו, והמקום מפוצץ, ניסיתי לצלם אבל אחד השומרים מחק לי את התמונות (לא ידעתי), יש מוזיקה משנות ה-80 וה-90, בלונדי החשפנית הוותיקה מסתובבת בין האנשים, מחלקת ריקוד פרטי ולמזכרת משאירה פחית שהיא מחצה בין שדיה. Clermont Lounge הוא המקום שכל אישיות מפורסמת שמגיעה לעיר חייבת לעבור בו, אפילו לי היה את הכבוד לראות את חברי הקאסט של הסדרה Vampire Diaries עומדים לידי ושותים דרינק. לי באופן אישי המקום מזכיר את תל אביב, מן הכלאה של החתול והכלב-סקס בוטיק-קוקיז, כך שמצאתי את המקום בו שלושת המקומות הכי תל אביביים בעייני נמצאים ושוב, ליד הבית שלי. Clermont Lounge פתוח כל יום מהצהריים (כיאה למועדון חשפנות) מלבד ימי ראשון. יש להגיע עם מזומן, כדי לשלם כניסה, על המשקאות וכמובן כדי לתת טיפ לחשפניות. אהה ואסור לגעת בג'וקבוקס וגם אסור לצלם, אלא אם כן אתם רוצים לחטוף כמוני שטיפה מהשומרים. אם זה קרה, תגידו שאתם תיירים, ותתנצלו, זה עובד.

IMG_20150118_195333

לסיום, אני אסיים את הפוסט הנוכחי עם הדמות איתה התחלתי, מרתין לות'ר קינג ועם קצת קיטש' אמריקאי, בכל זאת אני גרה פה. מחר, יום שני ה- 19 לינואר, מציינים בארצות הברית את Martin Luther King Day. יצא ככה שאני חיה בעיר שהכי מסמלת אותו.
רועי שלח לי לפני חודש לינק לפרויקט שנקרא Turn The Table, פרויקט אשר מעודד יהודים לארח ארוחת שישי באותו הסופ"ש לפני יום מרתין לות'ר קינג.
הרעיון- לאחד אנשים, להכיר, ללמוד ולדבר האחד עם השני. יזמי הפרויקט מצאו שהמנהג היהודי של קידוש וארוחת שישי עושה את העבודה.

התכנסנו ביום שישי האחרון עשרה אנשים, ישראלים, יהודים, נוצרים, אמריקאים, והייתה גם נציגות אירופאית, מגרמניה, לארוחת שישי. את רובם הכרתי בפעם הראשונה. אני חושבת שאנחנו הישראלים, לוקחים את ארוחת שישי ברוב המקרים מובן מאליה, זה מאוד ברור לנו שזה מה שעושים בערב שישי אחרי שמדליקים נרות שבת. הרעיון של הפרויקט, השימוש של המסורת הזאת בכדי לחבר אנשים ולהמחיש את רעיונו של לות'ר קינג הוא גאוני בעייני ואני שמחה שלקחנו חלק בפרויקט המיוחד הזה שנתן לי באופן אישי את התחושה שאני עושה משהו ברוח האישיות המדהימה הזאת, שהשפיעה עליי עוד בביקור הראשון שלי פה לפני שנתיים. סגירת מעגל.
**נגמר הקיטש**

IMG_20150118_195039

מקווה שנתתי לכם טעימה מאטלנטה שלי, תישארו מחוברים, יש למה לצפות.

תרגישו חופשי לשאול שאלות, להתעניין ואפילו לתת לי עוד מקומות ללכת אליהם.

שבוע טוב.
נשתמע, אני.

מודעות פרסומת

4 תגובות הוסיפו את שלכם

  1. שרי סידס הגיב:

    אני הולכת לקנות כרטיס טיסה

    Liked by 1 person

  2. עדי הגיב:

    הי
    נהנתי לקרוא את כותבת נפלא
    רציתי לשאול במה את עוסקת?
    עדי

    Liked by 1 person

    1. Hagar הגיב:

      היי עדי! תודה רבה. אני שליחה של ישראל מטעם משרד התיירות ((:

      אהבתי

      1. Gali Kidron Zohar הגיב:

        כיף גדול כרגיל!!!

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.