In This Life Time

ב

לפני חודש הודיעה לי השותפה שלי לשריין את העשירי לחודש דצמבר, לטובת הופעה של תלמידי בית הספר שבו היא מלמדת לכבוד חג המולד. המועד הגיע, הגענו לאולם עתיק, השייך לכנסיה, הכל היה מקושט לכבוד החג, והילדים, כמו בסרטים, נראו כמו עצי חג המולד ושדונים מהלכים. חלק מהאימהות ללא ספק יודעות לתפור, החלק השני, אני לא ממש בטוחה. קיבלתי תוכניה ושותפה שלי, הצביעה על אחד השירים ברשימה, ואמרה בגאווה גדולה
This is a Jewish song, just for you

IMG_20141214_134445

זה היה בהזמנה, עם כל הדביקות האמריקאית, ומתקפת שירי חג המולד, לא תזיק לי איזו הפוגה של שיר מהבית, חשבתי לעצמי. המורה למוזיקה מציג את השיר, "הנרות הללו", ומסביר שהילדים הולכים לשיר בעברית, וזה היה לא קל בכלל ללמד אותם, אז הוא מבקש מאיתנו להיות סבלניים. אני נרגשת, מכינה את המצלמת וידיאו, ואז זה מתחיל, הצליל נגינה לא מוכר לי, משהו לא מסתדר לי, הייתי שמחה לחלוק את הביצוע של הילדים אתכם, אבל אז הכה בי שבהעלאת וידיאו שכזה, עם ילדים שהם לא שלי, אני מסתכנת בתביעה ייצוגית של הורי הילדים, אז אתם תאלצו להאמין לי.

המורה למוזיקה, בחר בגרסה הכי גלותית שאי פעם שמעתי של "הנרות הללו", עם מוזיקה כזאת, אין צורך בסכסוכים ומלחמות, זה מספיק בשביל לא לאהוד יהודים בעולם. הביצוע של הילדים היה מושלם, אבל הגרסה שהוא בחר, הייתה בעלת צביון יהודי מובהק, ולמרות שידעתי את המילים, מהר מאוד איבדתי את הקצב, ובכל זאת התרגשתי, מאוד. אני חושבת שהתרגשתי בעיקר מהמחווה ומהמודעות שלהם שיש ילדים יהודיים בבית ספר, והרצון לכבד את המסורת שלהם, בעצם יכול להיות שכל הנחמדות האמריקאית עיוורה אותי, וזה עוד תרגיל הסוואה שלהם לחג החנוכה שבכל רגע נתון מאיים לגנוב להם את הפוקוס מהחג שלהם.

אם בגלות עסקינן, לפני כמה חודשים, רועי… רגע, הפסקה. גילוי נאות- רועי, חבר טוב שלי מישראל. למעשה, הוא זה שגילה לי את אטלנטה כשעבר לגור פה לפני כמה שנים. הוא היה גם זה שהציב לי את האתגר הגדול בחיי ועל כך אהיה אסירת תודה לו לעד. רועי, במסגרת העבודה שלו בקהילה היהודית, אחראי בעיקר על קירוב לבבות יהודיים בכלל וישראלים בפרט, ולכן, הוא הכתובת לכל מה שמתרחש בעיר בהיבט הזה.

חזרה לענייננו, כמו שהתחלתי לכתוב בפסקה הקודמת, לפני מספר חודשים רועי הכין אותי ששלום חנוך מגיע להופעה באטלנטה. את שלום חנוך ראיתי בהופעה בפארק שוני, חודש בערך לפני שעליתי על מטוס לכיוון אטלנטה ולכן כשרועי אמר לי שהוא מגיע, מתג החסך הגלותי שלי היה על OFF. הזמן עבר, נזכרתי ששלום חנוך אמור להגיע. התלבטתי אם ללכת, אני מודה. הגעגוע פה לישראל, למשפחה ולחברים, הוא משהו שאי אפשר להסביר אותו במילים, ואני חושבת שרק מי שחיי רחוק מהמשפחה והחברים שלו יכול להבין את מה שאני כותבת. אותי זה תופס ברגעים שאני הכי פחות מוכנה אליהם. לרוב בסיטואציה שמתרחשת ואז אני מסתכלת הצידה וקולטת שאותו אדם שבארץ היה חווה איתי את אותה חוויה ומבין למה אני צוחקת או מתרגשת היה חולק את זה איתי, לא נמצא, ואז אני מתמלאת בגעגוע, שמתבטא בפלאשבק של אותו אדם אליו אני מתגעגעת, חיוך, כאב בטן ודמעה. הגעגוע הוא תמידי, אבל השגרה ממלאת את החיים שלי ואני יכולה לומר שלפעמים אני מנסה לברוח מלהתגעגע כדי לא להשתגע. מכאן נבעה ההתלבטות שלי אם ללכת לראות את שלום חנוך באטלנטה, עם פלאשבקים בלתי פוסקים של ההורים שלי בעיקר, שיובילו לאריזת מזוודה ועלייה על מטוס חזרה לישראל.

החלטתי שאני הולכת להופעה. שאני קופצת למים העמוקים של בריכת הגעגוע.

את שלום חנוך ראיתי לראשונה בתור נערה מתבגרת, בפסטיבל אהבה בצמח. היו אלה הימים של אביב גפן, זקני צפת, ארנבות של ד"ר קספר, איפה הילד, ירמי קפלן, ברי סחרוף, פורטיס ועוד רבים וטובים. הוא עלה לבמה אחרי כולם. במבט לאחור אני יכולה לומר שהם היו מופע החימום שלו. רוקיסט עם שיער לבן, וגיטרה חשמלית השתולל על הבמה, סחף את כולנו, כל אותו נוער מתבגר שעד לאותו הרגע היה משוכנע שהדבר הכי טוב שהוא ראה זה את אביב גפן צורח "אנחנו דור מזוין", בלי חולצה. ככה גם ראיתי אותו בפארק שוני, מלווה בגיטרות ותופים. אותו רוקיסט בנשמה.

"יציאה 2", נקרא המופע. שלום חנוך על הגיטרות ומשה לוי על הקלידים (פסנתר ואקורדיון). עד אתמול בערב, התרחקתי ממופעים אקוסטיים, חששתי משעמום. עכשיו, אני רוצה לראות כל זמר שאני מעריצה במופע אקוסטי, למה? כי בתוך כל השקט הזה, הניקיון הזה, אפשר לשמוע את היצירה עצמה. כל שיר שהם שרו וניגנו, גיליתי מחדש.

כששלום חנוך סיפר על תהליך היצירה של השיר "אבשלום" ואז החל לשיר אותו, ראיתי את אבא שלי רוקד בסלון ומספר סיפורים על היותו נער מתבגר בתל אביב, יושב על העמודים וחבורת "לול". כשמשה לוי ניגן באקורדיון, את "אהבת נעוריי" ראיתי את אימא שלי יושבת לידי, ומתמוגגת מצלילי האקורדיון, הכלי נגינה שהיא כל כך אוהבת. במהלך 20 שירים צחקתי, בכיתי, התרגשתי, אהבתי ויותר מכל התגעגעתי ונהניתי.

IMG_20141214_131515

קשה לי לבחור שיר של שלום חנוך ולהגיד שזה השיר האהוב עליי מכולם, כי כולם יצירות מופת וכתבו זאת רבים לפניי. בכל זאת, בנקודת הזמן בה אני נמצאת, אני בוחרת את השיר "בגלגול הזה". כיאה למקום בו אני מתגוררת, ארה"ב, אני בוחרת בשיר קיטשי, מלא באהבה עצמית, שמחה, עם ארגזים של תקווה, הוליווד סטייל ומלא ב- Holiday Spirit. הו, הו, הו. (מושפעת כבר אמרתי?)

בנימה אישית (כי מה שונה הנימה האישית שלי מהציבורית), אם לפני כמה פסקאות דיברתי על הבריחה מהגעגוע, ממליצה לכל ישראלי שנמצא בגולה, אם יש לו הזדמנות, לראות זמר ישראלי שמגיע לאזור מגוריו ללכת. הופעה כזו נותנת דלק לכמה חודשים עד שנפגשים עם האהובים מישראל. אתם שם בישראל, בהזדמנות הראשונה שיש לכם לראות את שלום חנוך ומשה לוי בהופעה, חובה.

מה אני אגיד לכם, אם כל חנוכה וכריסמס אני אזכה לראות כזאת הופעה, אני חותמת עכשיו.
בזמן כתיבת הפוסט הזה התנגנה לה רשימת שירים מההופעה של אתמול, בכדי לשחזר את התחושות של אתמול בערב, משאירה אתכם פה וחוזרת להתגעגע.

נשתמע,
אני

*תודות- מילת פרגון לאנשים שעומדים מאחורי הפרויקט הזה:משה נוי-מפיק, יונית שטרן-נספחת התרבות בקונסוליה באטלנטה, איילת ברומר- הבית הישראלי

מודעות פרסומת

2 תגובות הוסיפו את שלכם

  1. גולדברג מרגלית הגיב:

    ובכן, לאחר שיחה עם אמך בארץ, נכנסתי לבלוג שלך, וממש נהניתי. אני באוסטרליה. היגרתי לכאן. זה לא שונה בהרבה מן התאור שלך על היהודים בארה"ב. על כל פנים לפי התרשמותי עד כה.
    עשי חייל, הגר, געגועים זה טבעי, אין מה לעשות, יש דרכי תקשורת לרוב..
    כל טוב לך, מרגלית גולדברג, חברה של שרי סידס

    Liked by 1 person

    1. Hagar הגיב:

      היי מרגלית, שמחתי לשמוע שנסעת לאוסטרליה! הייתי שם לפני 12 שנים, מדינה מדהימה, תטיילי כמה שתוכלי. בנוגע לגעגועים, כן אין מה לעשות, זה חלק מההחלטה לא להיות בארץ, אבל כמו שאמרת, היום פחות מרגישים את זה, כי אפשר לתקשר כל שניה. מקווה להגיע לאוסטרליה עוד פעם בחיי. כייף לך

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.